א. מבוא
תסקירי מבחן ותסקירי קורבן הינם כיום חלק בלתי נפרד מההליך הפלילי ונועדו לשרת את מיצויו. ניתן לומר, כי מדובר בתסקירים אשר נועדו, הלכה למעשה, לשרת שני הפכים של ההליך הפלילי: הנאשם וקרבנו.

תסקיר המבחן סובב בעיקרו סביב הנאשם. הוא נועד – כפי שיובהר בהמשך רשימה זו – לעמוד, בין היתר, על טיבו של הנאשם, על הגורמים שהביאוהו לביצוע העבירה ועם סיום ההליך בעניינו, לתת המלצות לטיפול השיקומי בו.

תסקיר הקורבן המונח לפני בית-המשפט, לאחר שהנאשם נמצא אשם בדינו, פורש לפני בית-המשפט את שסבב וסובב עתה את עולמו של הקורבן כתוצאה מפגיעתו הרעה של הנאשם.

ייאמר כבר עתה, כי יש לפנינו שני מעגלים הנושקים בשוליהם זה לזה, והאירוע אשר ברקע הכנתם מהווה להם מכנה משותף, המפנה מבט בוחן לשני צדיו של אותו מטבע – הן מהפן המהותי והן מהפן הפרוצודרלי.

מקומם של התסקירים (קורבן ומבחן) בהליך הפלילי עוגן בחקיקה בעניינם של הנאשם והקורבן, כמו גם גבולות השימוש בהם. עם זאת, לנוכח הייחודיות של התסקירים הכוללים, לא אחת, נושאים שבנפשם של מושאי התסקירים, אנו נדרשים לעתים לסוגיית המגבלות באשר לגילוי תוכנם של התסקירים, ובכלל זה, להערכותיהם של אנשי מקצוע עליהם התבססו (עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, אנשי הוראה ואחרים).

אולם, ניתן לטעון כי קיימת בעייתיות בהגדרתם של תסקירי הקורבן והמבחן כחומר חקירה בעניינו של הנאשם. הגדרה זו עשויה לאפשר לנאשם זכות מוקנית על פי דין לקבל את התסקירים לעיונו, או לעיון בא כוחו, ולעשות בהם שימוש כבכל חומר המוגדר חומר חקירה, בכלל זה זימונם של מי שמוזכרים בתסקירים וכן חקירתם של מושאי התסקירים בנושאים שמצאו ביטוי בתסקירים.

ברשימה זו אבקש לצמצם את הדיון ולמקדו בקושי הטמון בהחלטה לגבי חשיפת תוכנם של התסקירים במסגרת ההליך הפלילי, תוך כדי בחינת מכלול אינטרסים שונים ומנוגדים:

מחד גיסא, הצורך בשמירה על פרטיות המתלונן (או המתלוננת), קורבן העבירה, ושמירה על פרטיותו של נאשם אשר בטרם מתן גזר דינו הוכן תסקיר מבחן בעניינו. עתה, משנגזר דינו, הפך לעד תביעה מן המניין במשפטו של אחר (להלן ננקוט את המונחים ״מתלוננת״ ו״נאשם״, אם כי, בעיקרון, הדברים חלים על קרבנות של עבירות מין ועל נאשמים משני המינים). מאידך גיסא, החשש שמא דחיית הבקשה לגילוי תוכנם של התסקירים עלולה לפגוע בהגנת הנאשם ובסיכויו להוכיח את חפותו, ולמעשה לא יהא לו יומו בבית-המשפט.

הסוגיות האמורות תעלינה לכלל דיון, שעה שבפרשה פלילית אחת מוגשים כתבי אישום בנפרד נגד מעורבים אחדים. בעוד ההליך הפלילי בעניינו של האחד הסתיים, הרי בעניינו של האחר הוא רק החל. עתה מבקש בא כוח הנאשם – אשר ההליך הפלילי תלוי ועומד בעניינו – לעשות שימוש בתוכן התסקירים, ובכלל זה בחקירתם הנגדית של המתלוננת והעד שהתווסף עתה לרשימת עדי התביעה עם סיום משפטו.
נוסף להיבט המשפטי של הסוגיה האמורה, קיים גם היבט אתי הנוגע לעבודתם של קצין המבחן ופקיד הסעד, אשר תסקיריהם כוללים, לעתים, חוות-דעת פסיכולוגיות ופסיכיאטריות המוגשות במסגרת זו לבית-המשפט.

השמירה על זכויותיו הבסיסיות של כל אדם באשר הוא אדם, מצאה את ביטויה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ותחת מטרייה חקיקתית זו חוסות גם זכויותיהם של הנאשם והקורבן.

בשנים האחרונות חל בישראל שינוי של ממש בכל הקשור למעמדו של הקורבן. שינוי המתבטא בחקיקה חדשה, בתיקוני חקיקה וכן בהחלטות שיפוטיות אשר היו כחלוץ לפני המחנה.

לקריאת המאמר המלא