עבירות המתה
בשנת 2019 התקבל בכנסת תיקון 137 לחוק העונשין, שבמסגרתו נערכה רפורמה מקיפה בעבירות ההמתה. הרפורמה שינתה באופן מהותי את מדרג עבירות ההמתה ובכלל זה קבעה שתי עבירות רצח – רצח בנסיבות מחמירות ועבירת רצח בסיסית; עבירה של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת; ועבירת המתה בקלות דעת.
פסיקותיו הרבות של השופט אלרון הן שעיצבו את פרשנות בית המשפט העליון להוראות הרפורמה. כך, הורה באופן תקדימי על גזירת עונש של מאסר עולם על מי שהורשע בעבירת הרצח הבסיסית, ועיצב בפסיקותיו את מדיניות הענישה בעבירה זו. לעניין זה, הדגיש כי יש לקבוע מתחם עונש הולם מצומצם ועמד על הנסיבות המשמעותיות לקביעת העונש בגדרי המתחם. עוד הבהיר, כי הרפורמה בעבירות ההמתה משקפת החמרה מהותית במקרים של המתה באדישות, המהווים כעת רצח. בהתאם, הוחמר עונשם של מי שביצעו רצח באדישות במספר רב של מקרים.
השופט אלרון אף הדגיש בפסיקותיו את הזהירות הנדרשת בפרשנות הרפורמה בעבירות ההמתה, על מנת שלא לשוב למצב הדברים שקדם לה, בו עבירת הרצח בכוונה תחילה הורחבה יתר על המידה. כך למשל, ביחס לנסיבה המחמירה של רצח שבוצע ״באכזריות מיוחדת״, הזהיר מפני שימוש יתר בנסיבה זו, בהתחשב בכך שכל רצח הוא מטבעו אכזרי: ״החשש הוא אפוא מפני הרחבה הדרגתית של היקף נסיבה מחמירה זו, עד אשר עבירת הרצח בנסיבות מחמירות תהפוך לכלל, ואילו עבירת הרצח הבסיסית, תהא החריג. על רקע זה, ניכר כי האתגר הוא בזיהוי אותם מקרים המתאימים להחמרה מיוחדת בשל מידת אכזריותם". במספר פסקי דין תקדימיים התווה השופט אלרון את גבולות הנסיבות המחמירות השונות שבעבירת רצח בנסיבות מחמירות.
השופט אלרון הוסיף וקבע, בפסיקה תקדימית גם כן, מהו נטל ההוכחה הדרוש לצורך עבירת ההמתה בנסיבות של אחריות מופחתת. בפסק דין נוסף, סקר וניתח לראשונה את השינוי שברפורמה בעבירות ההמתה למצבים שבהם המנוח "התגרה" או "קנטר" את הרוצח.
יצוין כי כלל פסקי הדין שניתנו בעקבות הרפורמה בעבירות ההמתה קובצו בספר. "עבירות המתה: החוק והפסיקה". זאת, למעט פסקי דין שיצאו מתחת ידו של השופט אלרון לאחר שהספר ראה אור. לצפייה בכל פסקי הדין בתחום של עברות המתה אשר לוקטו באתר זה.
על אבני הדרך בעיצוב מדיניות הענישה בעבירת הרצח הבסיסית
ספר לכבודו של השופט ניל הנדל (אלכס שטיין עורך)
המאמר עוסק בהשלכות הרפורמה בעבירות ההמתה על ענישת עבירת הרצח, בפרט בראי יצירתן של עבירות המתה חדשות, אשר דרשו מבית המשפט לעצב מדיניות ענישה "יש מאין". המאמר בוחן את היחס שבין הרפורמה בעבירות ההמתה לבין תיקון 113, העוסק בהבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, ומציג את הסוגיות שהתעוררו בנושא בבית המשפט העליון.
קרא עוד
עבירות המתה – החוק והפסיקה
הספר מאת יוסף אלרון ועומר רזין
בשנת 2019 התחוללה מהפכה של ממש בדיני ההמתה בישראל, עם כניסתה לתוקף של רפורמה מקיפה בתחום. רפורמה זו, שטרם הושלמה במלואה, חוללה תמורות מרחיקות לכת בדיני העונשין והגדירה מחדש את עבירות ההמתה לסוגיהן.
קרא עוד
עיצוב מדיניות הענישה בראי תיקון 113
הכנס השנתי של המכון הישראלי למשפט פלילי יישומי במכללה למנהל בראשון לציון, ינואר 2023
בהרצאה זו, סקר השופט אלרון את התפתחות מדיניות הענישה בישראל בראי תיקון 113, תוך התמקדות במתח שבין עקרון ההלימה לשיקולי שיקום, הרתעה ונסיבות אישיות. בדבריו עמד על תרומת הפסיקה בעיצוב גבולות שיקול הדעת השיפוטי, ועל האתגרים העתידיים הניצבים בממשק שבין תיקון 113 לרפורמה בעבירות ההמתה.
בהרצאה זו, סקר השופט אלרון את התפתחות מדיניות הענישה בישראל בראי תיקון 113, תוך התמקדות במתח שבין עקרון ההלימה לשיקולי שיקום, הרתעה ונסיבות אישיות. בדבריו עמד על תרומת הפסיקה בעיצוב גבולות שיקול הדעת השיפוטי, ועל האתגרים העתידיים הניצבים בממשק שבין תיקון 113 לרפורמה בעבירות ההמתה.
השופט החוקר על פי חוק
מתוך: מאמרים
ספר שמגר – מאמרים חלק ב', ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין (התשס"ג – 2003). במאמר זה סקר את פסיקות בתי המשפט ביחס להליך חקירת סיבת מוות על ידי שופט, ועמד על השימוש הגובר בהליך זה ועל יישומו של החוק בפועל.
קרא עוד
טקס הפרישה של השופט יוסף אלרון
מתוך: ציוני דרך
ספטמבר 2025 – טקס הפרישה החגיגי שנערך לכבודו של שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, לרגל סיום כהונתו והגיעו לגיל הפרישה.
לצפייה
