יוסף אלרון, שופט בית המשפט העליון (בדימוס)Justice (Ret.) Yosef Elron, The Supreme Court

במאמר זה סקר את פסיקות בתי המשפט ביחס להליך חקירת סיבת מוות על ידי שופט, ועמד על השימוש הגובר בהליך זה ועל יישומו של החוק בפועל.

במאמר זה עמד על המסגרת המשפטית להגשת ראיות שלא על פי סדרי דין, תוך התמקדות בדין הפלילי והציע כי במסגרת הכרעת הערכאה הדיונית בשאלה אם להתיר הצגת ראיה נוספת שלא במועדה, יהיה עליה להכריע בסוגיה גם על פי אמות המידה המנחות את ערכאת הערעור באותם מקרים בהם ראיה זו הייתה מובאת בפניה.

במאמר זה עמד על הקושי הטמון בהחלטה לגבי חשיפת תוכנם של התסקירים במסגרת ההליך הפלילי, והציע, בין היתר, כי כותבי התסקירים וחוות-הדעת המקצועיות יביעו את דעתם בכתב על גב התסקירים וחוות-הדעת בנוגע לחיסיון הדו״ח בכללותו או בחלקו.

במאמר זה הציע מספר כללי אצבע להכרעה בין חוות-דעת פסיכיאטריות מנוגדות, והדגים את השימוש בהם באמצעות פסיקות בתי המשפט בנושא.

במאמר זה דן בזכויות דיוניות הנתונות לנאשמים במשפט הפלילי, ובכלל זה העלה כי במקרים מסוימים יש מקום לביצועה של ביקורת מינהלית על התנהלות רשויות אכיפת החוק אף במסגרת המשפט הפלילי, אך זאת, תוך זהירות וריסון שיפוטי.

במאמר זה דן בתופעת ״שיח הזכויות״ המתגברת במשפט הפלילי. השופט אלרון סבור כי תופעה זו מהווה התפתחות חיובית, המעוגנת בזכויות החוקתיות הנתונות לנאשמים ובהלכות המושרשות של בית המשפט העליון. עוד העלה כי הכרה ושמירה על זכויות אלה דווקא מקדמת את תכלית בירור האמת, ולא פוגעת בה, בניגוד לעמדות אחרות שהובעו בפסיקה ובקרב מלומדים.

המאמר סוקר את גישת השופט אלרון לגבי ההגנה הראויה בפסיקת בית המשפט העליון על זכויות חברתיות.

במאמר זה, השופט אלרון סוקר את תפקידו של בית המשפט במדינה הנמצאת תחת מלחמה. בכלל זה, נמנים סוגי התיקים והשאלות המתעוררות בבתי המשפט בתקופת מלחמה. השופט אלרון עומד על חובת בית המשפט לאזן בין שמירה על זכויות הפרט, ובין הצרכים הביטחוניים המובהקים בתקופה זו, כמו גם חשיבות ההקפדה על הליך הוגן בתקופות אלה.

מאמר זה בוחן את החשיבות של הנגשת פסקי־דין נבחרים של בתי־הדין השרעיים לציבור הרחב, בין היתר כדי לקדם את יצירתם של מנגנוני ביקורת נוספים על פסיקות בתי־הדין, וכן את עקרון פומביות הדיון, חופש המידע ושקיפותה של מערכת המשפט.

המאמר בוחן את היחס שבין תיקון 113, המסדיר את אופן גזירת העונש בדין הישראלי, לבין הסדרים חקיקתיים אחרים המתייחסים לענישה. בין היתר, נטען כי תיקון 113 לא עולה בקנה אחד עם חלק מהסדרים אלה, באופן המחייב את בית המשפט לנקוט בדרך פרשנית לפתרון בעיה זו.

המאמר עוסק בהשלכות הרפורמה בעבירות ההמתה על ענישת עבירת הרצח, בפרט בראי יצירתן של עבירות המתה חדשות, אשר דרשו מבית המשפט לעצב מדיניות ענישה "יש מאין". המאמר בוחן את היחס שבין הרפורמה בעבירות ההמתה לבין תיקון 113, העוסק בהבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, ומציג את הסוגיות שהתעוררו בנושא בבית המשפט העליון.

המאמר דן במקום המרכזי שדוקטרינת ההגנה מן הצדק הלכה ותפסה לה במשפט הפלילי בישראל. נטען, כי למרות שעל פניו נדמה כי דוקטרינה זו היא ביטוי מובהק לגישת "שיח הזכויות" בהליך הפלילי, בפועל היא משרתת לא אחת גם את התכלית בדבר חקר האמת, הניצבת בראש מעייני הגישה המתחרה, גישת "שיח הראיות". המאמר מציג את ריבוי תכליותיה של דוקטרינת ההגנה מן הצדק במתכונתה הנוכחית בדין הישראלית, תוך המחשת ייחודיותה לעומת דוקטרינת הפסילה הפסיקתית.