"מהמקום שבו גדלתי וממנו הגעתי לכס השיפוט – ממקום ששום דבר לא היה מובן בו מאליו – התגבשה בי תפיסת עולם זו ביחס למילוי תפקיד השפיטה, ושל שופט בית המשפט העליון בפרט ובמיוחד"
ארכיון עיריית חיפה
בספטמבר 2025 נערך בבית המשפט העליון בירושלים טקס פרישה חגיגי לכבוד שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, לרגל סיום כהונתו והגיעו לגיל הפרישה. האירוע ציין חתימת כ-32 שנות שירות שיפוטי בכל ערכאות המשפט, מבית משפט השלום ועד לבית המשפט העליון. לצפייה בנאום
רקע אישי
השופט יוסף אלרון נולד ב-1955 במעברת "מחנה דוד" שבחיפה. הוא הצעיר בתשעת ילדיהם של צדיקה ועובדיה אלפריח ז"ל. הוריו עלו לישראל עם שבעה מילדיהם ממוסול שבעיראק ב-1951 למחנה העולים "שער העלייה". שני ילדיהם הצעירים, ובהם אלרון, נולדו בישראל.
האב עובדיה היה רואה חשבון במקצועו ובעיראק עבד בחברת הנפט האנגלית "Shell". לאחר העלייה ארצה החל לעבוד ברכבת ישראל, והמשפחה התפרנסה ממשכורתו. האם צדיקה הייתה אמונה על מלאכות הבית.
את תקופת ילדותו ונעוריו העביר אלרון בצריפים שבמחנה דוד ובהמשך בשיכוני דירות עמידר. הוא למד בבית הספר היסודי "נירים", וביולי 1973 סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר "תיכון ערב חדש" בחיפה. במהלך תקופה זו עבד במהלך היום ולמד בבית הספר בשעות אחר הצוהריים והערב.
ב-1973–1977 שירת בצה"ל והשתחרר בדרגת סגן. לאחר שחרורו מצה"ל עבד בלונדון במסגרות ביטחוניות שונות עד 1980. באנגליה גם רכש את השכלתו המשפטית, ובמרץ 1983 קיבל תואר ראשון במשפטים (LL.B.) מאוניברסיטת בקינגהאם.
מייד בתום לימודי המשפטים חזר לישראל והתמחה במשרד סולומון ליפשיץ ושות' במשרד גורי סובול ושות'; (שניהם בחיפה) ובמחלקה הפלילית בפרקליטות מחוז חיפה. ב-1985 סיים את התמחותו והוסמך לעורך דין. במשך כשמונה שנים עבד בתור עורך דין עצמאי, בעיקר בתחום הפלילי, במשרד שפתח בשכונת הדר בחיפה.
נשיא בית משפט השלום בחיפה, אורי קיטאי, המליץ לנשיא בית המשפט העליון, מאיר שמגר, למנות את אלרון לשופט בית המשפט השלום. ב-1994 התמנה אלרון לשופט בערכאה זו בחיפה. הוא דן באלפי תיקים מסוגים שונים: תביעות קטנות, פלילי ואזרחי
בשנת 2001 סיים לימודי תואר שני במדעי החברה בתחום מִנהל ביטחון לאומי באוניברסיטת חיפה.
בשנת 2003 התמנה לשופט בית המשפט המחוזי בחיפה. שם ישב בראש הרכבי ערעורים פליליים, בהרכבים אזרחיים ובראש הרכבי תיקי פשע חמור במאות תיקים. ב-2012 מונה לסגן נשיא בית המשפט המחוזי, ובשנת 2013 – לנשיאו.
ב-1995 עבר לשרת בשירות מילואים ביחידת בתי הדין הצבאיים. תחילה שימש שופט בבית הדין הצבאי במחוז הצפון. ב-2010 החל לכהן בתפקיד שופט צבאי במילואים בבית הדין הצבאי לערעורים בדרגת סגן אלוף.
בשנת 2017 התמנה אלרון לשופט בית המשפט העליון. הוא כיהן בתפקיד זה עד פרישתו לגמלאות (בגיל הפרישה שקבוע בחוק) ב-2025. ב-2024, עם פרישת ממלא מקום הנשיא פוגלמן, הציע שר המשפטים כי אלרון יכהן בתפקיד נשיא בית המשפט העליון. במהלך כהונתו בבית המשפט העליון ישב אלרון בתיקים בכל תחומי המשפט.
במהלך כהונתו היה אלרון חבר בוועדות שונות. ב-2014–2018 שימש יושב ראש הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין, שממונה על בחינות הסמכה לעריכת דין. הוא יזם הוספת שאלה פתוחה שתבחן כישורי ניסוח, והוספת פרק מיוחד לשאלות בדין המהותי (להבדיל מהדין הדיוני). עוד המליץ להקים מרכז לימודי להסמכת עורכי דין. ב-2015 עמד בראש צוות ההיגוי לכנס שופטי ישראל. ב-2016 היה ממונה על השתלמות נשיאים וסגני נשיאים.
ב-2016–2017 היה חבר בפורום נשיאת בית המשפט העליון. נוסף על כך, עמד בראש צוות יישום יעדים ומדידה כחלק מהתוכנית האסטרטגית של בתי המשפט, והיה חבר בוועדת האינטגרציה של הוועדות השונות בתוכנית. ב-2018 עמד בראש צוות הבדיקה לבחינת ההיבטים המערכתיים של ממשק העבודה בין השופטים בבקשות לפני הגשת כתב אישום לבין גורמי התביעה. עמד גם בראש ועדות איתור לבחירת נשיאי בתי משפט מחוזיים ובתי משפט השלום.
אלרון נשוי לאיריס, רופאת עיניים. לשניים שלושה ילדים: אייל, אמיר ואביעד.
לצפייה / הורדה: קורות חיים בעברית | קורות חיים באנגלית
השופט החוקר על פי חוק
מתוך: מאמרים
ספר שמגר – מאמרים חלק ב', ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין (התשס"ג – 2003). במאמר זה סקר את פסיקות בתי המשפט ביחס להליך חקירת סיבת מוות על ידי שופט, ועמד על השימוש הגובר בהליך זה ועל יישומו של החוק בפועל.
קרא עוד
טקס הפרישה של השופט יוסף אלרון
מתוך: ציוני דרך
ספטמבר 2025 – טקס הפרישה החגיגי שנערך לכבודו של שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, לרגל סיום כהונתו והגיעו לגיל הפרישה.
לצפייה
