א. מבוא
חוק חקירת סיבות מוות הוא, ללא ספק, חוק ייחודי ויוצא דופן שנותר על כנו, גם אם בשינויים שונים על רקע היסטורי.

ייחודיותו של הליך חקירת סיבות מוות מתבטאת בעובדת היותה של החקירה מבוצעת ומנוהלת על ידי שופט חוקר, בצורה אינקוויזטורית, הליך שהנו בעיקרו מינהלי ונושא בחלקו סממנים שיפוטיים ואשר במהלכו גובה השופט החוקר את העדויות הבאות בפניו.

דומה, כי השימוש בהליך זה תופס תאוצה לאחרונה ובתי המשפט נדרשים יותר ויותר להפעיל סמכותם על פי החוק. התכלית החקיקתית הוגדרה כמבטאת כוונה ליצירת הליך שיפוטי המשמש כאמצעי דיוני-פלילי טרומי לגילוי סיבת המוות/מעשה גרם מוות בעברה וזאת כאשר אין ננקטים או עדיין אינם צפויים מהלכים שיפוטיים או הליכי חקירה על פי דין.

לא אחת נשאלת השאלה האם אין בפנינו חוק אנכרוניסטי אשר חלף מן העולם לנוכח קיומן של רשויות חקירה ותביעה מוסדרות על פי דין, כחלק ממערך שלטוני-חברתי בעידן המודרני.

על מנת לנקוט עמדה באשר לנחיצותו של מוסד השופט החוקר, ראוי להתבונן במאפיינים של עבודתו של השופט כשופט חוקר. לעבודתו של השופט החוקר מאפיינים הדומים בעיקרם לעבודתו של השופט בתיק פלילי זה או אחר, אך לכך מתווספת העבודה הייחודית של ניהול החקירה על ידו.

ייחודיות עבודת השופט החוקר על פי הליכי החוק, מתבטאת באופייה של חקירת סיבת מוות.

במקרה דנן אין בפנינו הליך, כמקובל, של הבאת ראיות בפני בית המשפט על ידי צדדים לדיון. המדובר בהליך שבו על בית המשפט מוטלת מלאכת איסוף הראיות ובכלל זה חקירת העדים, כחלק מאותה חקירה אשר ביסודה הנה חקירת סיבת מותו של אדם אשר יש יסוד סביר לחשש כי מותו נגרם בעברה, כל זה לנוכח קיומן של נסיבות שבהן לא ניתן להביא על סיפוקו את העניין הציבורי שבבירור הסיבות שגרמו למותו של אדם אלא בחקירה המתנהלת על ידי שופט כשופט חוקר.

השופט החוקר הוא זה המכוון את מהלך החקירה, את שלביה השונים וקובע את שלב הגעתה לסיום או לכלל מיצוי.

על חשיבותו של חוק זה, עמד הנשיא מ' שמגר בעניין ריצ'וול:

"מתפקידה של חקירת סיבות מוות כמכשיר משפטי חשוב לגילוי הנסיבות שאפפו את גרם המוות, בייחוד באותם מקרים בהם לא יזמו הרשויות המופקדות על אכיפת החוק חקירה נאותה, בין משטרתית ובין אחרת. אם בנסיבות של גרם מוות, בהן מעורבת למשל המשטרה, יסתפק השופט החוקר לפי שיקול דעתו ותוך אימוצה של הפרשנות המצרה הנ"ל של הוראות סעיף 30 לחוק בקביעה הרפואית קלינית שהנפטר מת מפגיעת כדור בלבו, בלי להוסיף חקור לצורך בירור ראשוני ולכאורי מי הממית ואיך קרה שכדור פילח ליבו של הקורבן, הרי מרוקנת בכך חקירות סיבות המוות במידה רבה מתוכנה ומייעודה שהקנו לה מאז היווצרה, עוד לפני מאות רבות בשנים חשיבות חוקית ומעשית רבה בגילוי מעשה גרימת מוות בלתי חוקיים"

ובמקום אחר:

"ההוראה לפיה כל אירוע פטלי יכול להיחקר על ידי שופט, יוצרת הוראת מגן מרתיעה שחשיבותה העקרונית והמעשית היא רבה. לא למותר לשוב ולהדגיש כי חקירה שרק תקבע את הסיבה הרפואית קלינית למוות ולא תתחקה אחר גרם המוות וגורם המוות מבחינה עניינית תחטיא את המטרה החקירתית המתוארת לחלוטין".

על רקע החוק כפי שהוא כיום ועל רקע פסיקתו של הנשיא שמגר בעניין רצ'וויל ופסקי דין המאוחרים יותר, אשר הלכו בעקבותיו אבקש לבחון ברשימה זו סוגיות שונות שבאו בפני בתי המשפט ואשר נידונו במסגרת ההליך על פי חוק זה. כמו כן, אבחן ברשימה זו לא רק את המסגרת המשפטית שלתוכה מבקשים שופטי בתי המשפט ליצוק תוכן מעשי בעבודתם, אלא גם סוגיות נוספות הקשורות לאופן ניהול ההליך, שנידונו בבתי המשפט בשבתם בדין, מתוקף החוק האמור.

לקריאת המאמר המלא